בלה חזרה למשרד. המלצרית, שהייתה כלי שרת שלה קודם לכן, קמה בבהלה וניגשה, רגליה עדיין רועדות. "נבהלתי מוות! מר סלבדור כל כך נאה! יש לו גם קסם כזה עוצמתי שהפנים שלי האדימו כשראיתי אותו. פישלתי, גברת תומפסון?" "לא, עשית עבודה מצוינת." בלה הושיטה לה מעטפה. "הנה, את ראויה לזה." "תודה, גברת תומפסון!" המלצרית לקחה אותה והרגישה חבילת מזומנים עבה בפנים. בשלב זה, סטיבן הושיט לה הסכם סודיות. "אני יודע שאת איש