בֶּלָה לֹא הָיְתָה טֶרֶף קַל.
"תַּקְשִׁיבוּ לִי טוֹב. מֵעַכְשָׁו, רוֹזָלִינְד וַאֲנִי אוֹיְבוֹת! אִם אֲנִי חוֹזֶרֶת בִּי, אֶתְרַסֵּק לִגְזָרִים כְּמוֹ הַצָּמִיד הַזֶּה." בֶּלָה חָרְקָה שִׁנַּיִם וּפָתְחָה בִּמְתִינוּת אֶת כַּף יָדָהּ.
גּ'ַסְטִין הִרְגִּישׁ רֶגַע שֶׁנֶּאֱטָם לוֹ הָאֲוִיר. הוּא רָאָה שֶׁכַּפּוֹת יָדֶיהָ וְשִׁבְרֵי צְמִיד הַיָּרֹק הָיוּ מְדַמְּמִים.
הוּא יָדַע שֶׁבֶּלָה אָהֲבָה אֶת ה
















