"אתה בטוח שאפשר לסמוך עליך לידה, אתה יודע שהחום שלה מתחיל?" שואל תיאו במרירות. "התזמון לא משהו, יש לך את מי להאשים בזה, אני מציע שתשאר קרוב מאוד," אומר דיקן, ונשמע כמו המנהל ולא חלק מהקשר שלנו. "כן, אדוני," לועג תיאו, "חוזה, אני אהיה ממש מחוץ לדלת, אם אתה צריך אותי פשוט תצעק," "תודה, תיאו," אני מחייך אליו, שמח על התמיכה שלו ועל הגישה שלו כלפי דיקן בשבילי. דיקן סוגר את הדלת אחרי תיאו ומתיישב לידי ב