פרק 39
העיניים של דיקן מתרחבות לפני שהוא פשוט נעלם. חרא, חרא, חרא. זה לא יכול לקרות עכשיו. אני מרגישה שמשהו מנסה לפרוץ דרך העור שלי. אני מנסה להילחם בתחושה, משפשפת בייאוש את הזרועות שלי.
"תוציאו אותה מכאן!" נואל צועק, הטון שלו דחוף. מה שלא עוזר לפאניקה הגואה שלי. העור שלי בוער, ואני הודפת את הידיים שמנסות לגעת בעור הצרוב שלי. אני צורחת ומתפתלת במים.
"תפסיקי להילחם בזה!" מישהו שואג, אבל איך אני יכו
















