"היי," אני מחייכת אליו וניגשת לברך אותו בחיבוק.
"הכל בסדר?" הוא שואל, מחייך אלי מלמעלה.
"לא, אין לנו אוכל," אני צוחקת.
"טוב, זו בעיה," הוא מקמט מצח.
"נוכל להתקשר למר קולינס שיביא לנו משהו? אני צריכה לדבר איתו בכל מקרה כדי לקבל עדכון על אמא שלי," אני שואלת, אוחזת קצת יותר חזק בז'קט שלו.
"לא, הוא עסוק בימים הקרובים, אמא שלך בסדר גמור, נוכל לתאם ביקור כשהחום שלך יסתיים," מייסון אומר כשהוא יוצא מהחדר
















