פרק 73 לוק מחזיק אותי חזק צמוד אליו בזמן שהבחילות תוקפות אותי. אני מתרכזת בנשימה, ומחכה שזה יעבור. "אתם לא יכולים להיות כאן. תעזבו עכשיו, או שאני מתקשרת למשטרה," קול נשי מבוהל נוזף. "אנחנו אמורים להיות כאן, אנחנו החברים שלך, באנו לעזור לך," קולו החלק של מר קולינס צף לאוזניי, מילותיו מהולות בכפייה. "אבל אל תספרי לאף אחד אחרת תאבדי את העבודה שלך, אנחנו נלך בקרוב אבל נחזור אחר כך ותכניסי אותנו שוב,"