פרק 24 אני טורקת את דלת החדר שלי, זורקת את עצמי על המיטה, טומנת את פניי בכרית וצורחת לתוכה את כל התסכול שלי. למה שאקבל את מייסון כמעין ערבות? הוא שונא אותי כמעט כמו שאני שונאת אותו. אני לא מאמינה שכמעט ריחמתי עליו! חשבתי שאולי לא הבנתי אותו נכון, שמאחורי החיצוניות הקשוחה מסתתר אדם מפוחד ופגוע. "לך לעזאזל, מייסון!" אני צורחת לתוך הכרית. נותנת לכל הזעם שלי לזרום החוצה במילים שלי. אני כל כך גמורה מכל