"מיס שארפ, שמח כל כך שאת ערה... דאגנו לרגע," הוא מתחיל בחיוך. "עכשיו, את יודעת איפה את ומה קרה לך?" אני מהנהנת בראשי. "בית החולים... משהו חזק הדף אותי אחורה כשפתחתי את המכונית. חטפתי מכה בראש מההדף." ניסיתי לחסום את מה שקרה לי מאז שהתעוררתי. פחדתי להשלים עם העובדה שכמעט מתתי. "כן, המכונית שלך הופצצה והעוצמה של הפיצוץ היא מה שהעיפה אותך אחורה," הוא עוצר לרגע. "ובאיזו שנה אנחנו נמצאים?" אני אומרת לו