"שמי לידיה, מיס שארפ," אומרת האחות, החיוך עדיין נטוע על פניה.
אני בוחנת אותה. עיניי סוקרות אותה בדקדקנות. ואז אני פונה ללטי, שגם היא עושה את אותו הדבר.
"מעולם לא שכרתי שום אחות," אני אומרת לשתי הנשים. "הייתי רוצה לומר שהגעתן לבית הלא נכון, אבל זה כבר לא משנה מכיוון שאתן יודעות את שמי, כך שהאפשרות היחידה שנותרה היא שמישהו אחר שכר אתכן או שזה רק תכסיס."
אל תבינו אותי לא נכון. לקבל אחות שתטפל בצרכים
















