אני מתעורר ומוצא את עצמי לבד במיטה. אני נאנח. ידעתי שזה היה רק חלום. אין מצב שרואן היה ישן איתי במיטה שלי. אני לא זוכר הכל אחרי שנרדמתי בבית החולים. הייתי מלא בתרופות שהתחלתי לדמיין דברים שלא היו אמיתיים.
אני קם מהמיטה לאט, אבל אני חייב לשבת כשהחדר מתחיל להסתובב. אחרי כמה דקות, אני הולך בזהירות ככל האפשר לחדר האמבטיה ומתקלח. רק רציתי לשטוף מעורי את הריח הכללי של בית החולים.
היו לי כל כך הרבה דברים
















