דפיקה על דלתי הפתוחה גורמת לי להרים את מבטי. "מישהו מחכה לך כאן, אווה," אמרה לידיה. סוף סוף הצלחתי לגרום לה לקרוא לי בשמי במקום גברת או מאדאם. אני אסירת תודה שלטי שכנעה אותי לתת לה להישאר, כי היא עזרה לי מאוד. היא אפילו עושה חלק ממטלות הבית בשבילי. אני לא יודעת איך הייתי שורדת בלעדיה. "מי זה, אמא?" אני אומרת לה להכניס את מי שזה לא יהיה לפני שאני פונה לבני היקר. "זאת גברת נחמדה בשם לידיה. היא כאן כ