אמה. לא זזתי מילימטר מאז שרואן עזב. הרגשתי שהקירות נסגרים עליי ואין לי מוצא. אין דרך להקהות את הכאב שאני מרגישה בפנים. הכל כאב ולא ידעתי איך לעצור את זה. לא ידעתי מה לעשות או איך להגיב. למה זה קורה לי? זאת השאלה שאני ממשיכה לשאול את עצמי, אבל אין לה תשובה. אין רמז למה אני עדיין עוברת חרא גם אחרי שהשגתי את הבחור. אני מרגישה את הדמעות נוזלות על הפנים שלי. שנאתי להיות חלשה. שנאתי לבכות. אני מנגבת את