לא הייתה דרך אחרת לצאת מלבד דרך החלון. לקחתי כיסא, פגעתי בזכוכית ושברתי אותה. דחפתי את הקרשים ששימשו לנעילת החלון עד שנכנעו. דחפתי את המזוודה שלי דרך החלון, והיא נפלה. כמו שאמרתי, הייתי בחדר הכי רחוק בבית, כך שההמולה לא הייתה אמורה לעורר חשד אצל אף אחד. ירדתי לאט, זהירה משברי הזכוכית. נאנחתי אנחת הקלה כשירדתי למטה. שמחה שהצלחתי לברוח, לקחתי את המזוודה שלי והתחלתי לגרור אותה. העיניים שלי על הטלפון