"וזה נמשך כבר יותר מחמש שנים?" הוא שואל בשקט. "כן... כשעשיתי את המיליון הראשון שלי, כל כך התרגשתי לספר לך, רציתי שתהיה גאה בי. שתראה שאני לא רק לוזרית," מחשבותיי חוזרות לאותו יום. "אני זוכרת שחיכיתי שתחזור הביתה, אבל לא באת אז שמרתי את החדשות עד הבוקר, עדיין נרגשת לספר לך. כשראיתי אותך במטבח למחרת, התיישבתי לידך ואמרתי לך שיש לי משהו לספר לך." אני עוצרת כדי לבלוע ולנשום עמוק. הזיכרון נצרב לי במוח.