רואן. אני רואה את הרגע שבו היא סוגרת את הרגשות שלה. הרגע שבו המבט החם שהיה לה לפני כמה שניות הופך קר. מה שמותיר אותי קפוא. "מה אתה עושה כאן?" אווה שואלת בקול מונוטוני כשאני דוחף את עצמי לתוך הבית שלה. זה כאילו היא מדברת אל זר. כאילו לא הייתי אלא גרגיר אבק ולא יותר. אני בוהה בה ולא מצליח להעלות שום דבר. חייתי עם האישה הזאת כמעט עשור, ובכל זאת כרגע אני לא מוצא את המילים הנכונות. אני מסתכל על היד שלה