מעולם לא שמעתי שקט כל כך רועש. הוא הכביד על כתפיי כשנרגענו סביב השולחן מעץ הארוך. גבריאל בצד אחד יחד עם פיטר ואישה שלא זיהיתי, ואני, אליסה והבוס שלנו בצד השני. ציפיתי בערך שבעלי יעשה סצנה, יצעק, יגער או לפחות יכיר בי, אבל במקום זאת הוא ישב בשקט בצד השני, עיניו ממוקדות רק בי, מבטו כל כך חד שפחדתי אפילו להסתכל עליו. שמרתי על הראייה ועל כל המיקוד שלי בתיק שלפניי בזמן ששיחה הסתחררה. "זה בא לנו בהפתעה