אני לא יודעת כמה זמן נרדמתי, כי בכל פעם שהתעוררתי, יכולתי לחוש אנשים שונים סביבי. "אכזבתי אותה, דמיאן." קולו של גבריאל. "אני צריכה ללכת... לטפל במשהו..." קול זר. "את צריכה ללכת?" גבריאל נשמע... כועס. ואז, נרדמתי שוב. בפעם הבאה, הקולות היו שונים. "את צריכה להתרענן." קול נשי דיבר, אני חושבת אליס. "אני לא זזה מכאן," ענה גבריאל, "הרופאה אמרה שהיא תתעורר כל רגע." רציתי להתעורר, אבל לא יכולתי. הרגשתי כא