[מיה]
במשך יומיים אחרי אותה ארוחת ערב, אפיתי בכל ערב, וזה היה כאילו מישהו החזיר לי את החיים.
למחרת, כמעט ולא היו חומרי אפייה, והייתי צריכה להסתדר עם מה שיש, וגם הטבח הרגיל סבל מכאב ראש נוראי כשעפתי סביבו, אבל יום אחרי זה, ירדתי למטה וראיתי את כל החומרים והציוד שם.
הם פשוט היו שם.
וכששאלתי מסביב, אף אחד לא ידע מי הזמין אותם, כולם סגרו את הפה.
אני אוהבת לחשוב שאיכשהו הצלחתי ליצור ידידות עם גרג, השף
















