סוֹפְיָה הראש שלי דפק. זה לא היה כל כך חמרמורת כמו התעוררות משינה עמוקה בגלל הרעש החזק, אבל הייתה הקלה מסוימת להסתכל על האיש שעמד מולי. "חזרתי הביתה," הוא אומר, המבע שלו קצת מוזר, כל הכעס הראשוני שלו דעך. "אוקיי," עניתי ברכות, ואז פיהקתי שוב. "את מסריחה מאלכוהול," הוא העיר. מצמצתי. הוא פשוט העיר אותי כדי להודיע לי שהוא בבית ולנהל איתי שיחה בסיסית? "אני?" שאלתי, מריחה את הבגדים שלי. התקלחתי, ולא הר