סופיה לא הופתעתי כשקמתי לבד בבוקר שלמחרת. גבריאל היה צריך לעבוד, וגם אני. זה היה יום שישי, הייתי צריכה להזכיר לעצמי, רק עוד יום אחד של עבודה. אהבתי להתעורר חצי עירומה בחדר של גבריאל. הייתי שמחה לבלות קצת זמן בלחטט בחדר שלו, לפלוש לפרטיות שלו ולחפש תמונות ילדות או מסגרות עם חברים, אבל לא יכולתי כי איחרתי לעבודה. מצאתי את עצמי מחייכת הרבה יותר, אפילו כשישבתי ליד השולחן שלי באותו יום, שעות לאחר מכן.