צמרמורות אחזו בי כשפקחתי את עיניי, אבל הוא נעלם. התיק שהוא בא לקחת עדיין שכב על השולחן מבלי שנגעו בו, וניצוץ של חיוך ריחף על שפתיי כאשר הריח שלו עדיין נשאר באוויר סביבי. ברגע שעיבדתי את מה שקרה זה עתה, המציאות הכתה בי. אסור לי לחייך כשאני חושבת על גבריאל. אסור לי, ואני גם לא. הוא גס רוח, והוא לא בילה אפילו לילה אחד בבית הזה מאז שהתחתנו. הוא יכול לישון עם מישהי בחוץ ממה שאני יודעת, יכולה להיות לו ח