"נראה שהיפהפייה הנרדמת סוף סוף התעוררה," גבריאל העיר כשראה אותי יורדת, עדיין מהופנטת ממאות השושנים סביבי.
"כמה זמן חיכית?" שאלתי ביותר מלמול, עיניי עדיין סוקרות את המקום. זה היה לקוח היישר מתוך אגדה.
הרגשתי כאילו אני עדיין חולמת.
"קצת יותר משעה," הוא ענה, לא מוריד ממני את עיניו.
"כל זה..." סוף סוף הורדתי את עיניי מהפרחים כשהגעתי לשולחן, הסתכלתי עליו, "אתה עשית את זה?"
"מי עוד, נמשים?" חיוך חלוש רי
















