דלתות הזכוכית השקופות נפתחו אל חנות תכשיטים. "גבריאל, למה אנחנו כאן?" שאלתי אותו בלחישה, ובכל זאת הלכתי אחריו פנימה. כל העובדים בחנות קמו כשראו אותנו נכנסים, כל העיניים נשואות אל בעלי, וגבר שנראה כמו מנהל החנות ניגש קדימה. "מר וויטלוק? ברוך שובך. לא ציפינו לך. זה בקשר לשרשרת ששמת עליה עין?" מצמצתי בעיניי. שרשרת? למי? "לא." נראה היה שגבריאל התקשח כששמע את השאלה. "ראלף, זו אשתי סופיה. סופיה, זה ראלף