בבוקר שלמחרת, בזמן שהתלבשתי, עיניי נותרו נעוצות בסימנים שעל חזי, חלקם אדומים יותר מאחרים. גבריאל, בכל מובן המילה, סימן אותי. ולא הפריע לי. אפילו לא קצת. למרות שכאב לי והחומר של החולצה מסאטן שבחרתי ללבוש גידגד אותם. למרבה המזל, גבריאל לא השאיר סימנים על צווארי או על החלק הגלוי של חזי. באותו יום, עזבנו את המלון כדי לרכב בגונדולה. השמש הייתה חבויה היטב מאחורי מעטה עננים כבד, וצבע השמיים היה כחול פסטל