"סבא שלך שילם על כל זה?" שאלתי בקול חנוק בזמן שישבתי מולו בשולחן במסעדה מפוארת עם שם שאפילו לא הצלחתי לבטא, אבל האוכל פיצה על השם הנורא. גבריאל גלגל את עיניו. "בשביל זה נועדה מתנה, נמשים." מצמצתי, לא משוכנעת. "התזמון קצת חשוד." "למה?" "זה משום מקום." "לא, זה לא. מעולם לא הייתה לנו ירח דבש כי נפגשנו לראשונה בחופה, אז סבא שלי החליט שחודשיים זה מספיק זמן בשבילי להכיר אותך. ומכאן ירח הדבש משום מקום."