כשקמתי בבוקר שלמחרת, גבריאל כבר לא היה. לא הופתעתי, כי השעה הייתה כבר סביב הצהריים, וזה היה יום שני בבוקר. יכולתי ללכת לעבודה, כי נשאר לי שבוע לפני שתקופת ההודעה המוקדמת שלי בת השבועיים הסתיימה, אבל בין ירח הדבש שלי בוונציה, הפצצה שנקראת לילי וההבטחה של גבריאל שהחופשה שלי טופלה, עבודה הייתה הדבר האחרון בראש שלי. היו טונות של אור שמש מבצבצים מבעד לתריסים הסגורים למחצה, ופגעו לי בעיניים. הראש שלי הס