לילי. לילי גרנט. היא עמדה מולנו, קצת יותר נמוכה ממני, בעלת קימורים, עורה השזוף גרם לשמלה האדומה לנצוץ עליה ושיערה הבלונדיני התנופף חופשי ברוח סביבנו שלא שמתי לב אליה עד עכשיו. היא לא הייתה מהסוג של יופי נשכח. היא הייתה יפהפייה עוצרת נשימה שרודפת זיכרונות. הייתי נסחפת לטראנס שלה אם בעלי לא היה משתעל, כאילו סיים לעבד את נוכחותה הבלתי צפויה. "לילי, זו סופיה. וסופיה, זו לילי." עיניה פונות אליי, והיא מ