מאוחר יותר בנשף, מצאתי את עצמי על רחבת הריקודים, למרות שלא רציתי להיות שם. אולצתי על ידי לא אחר מאשר בעלי, שאחרי ארוחת הערב ניגש אליי ועמד שם עם ידו מושטת. חלק מהאנשים התפעלו, אחרים לחשו. לא יכולתי לסרב כשכל כך הרבה עיניים נשואות אלינו, אז הנחתי את ידי בידו. ואז כרכתי את ידי סביב צווארו, בעוד שידיו שלו מצאו את דרכן למותני, מחזיקות אותי קרוב כשהוא מתנדנד איתי לאט לצלילי המוזיקה. "אתה לא רוקד," אני