גבריאל דמיאן היה מגפה. ברגע שהוא מחליט משהו, אי אפשר לשנות את זה. הוא השיג את מה שהוא רצה, לא משנה מה זה דרש. ומסיבה כלשהי, הוא החליט שהוא חייב לפגוש את אשתי ולומר שלום למשפחה שלנו לפני שהוא חוזר לאיזה חור תחת שהוא זחל ממנו. ידעתי שעדיף לא לעצור אותו. לא הפריע לי שהוא יפגוש את נמשים, למרות מה שאמרתי לו קודם. דמיאן היה חלק חשוב ממי שאני, גם אם לא אהבתי לדבר עליו כי אני לא מסכים עם ההחלטות שהוא קיבל