האם הזכרתי עד כמה הייתי מתוסכלת מינית? כי הייתי. אני. מאוד.
ואצבעותיי כבר לא מרגשות אותי אחרי שגבריאל עשה עליי את הקסם שלו.
אני לא רק צריכה פורקן. אני צריכה פורקן ממנו. כל כך השתוקקתי לכזה כי חלק ממני רצה לסגור את דלת המשרד שלו ואז למצוץ אותו מתחת לשולחן.
והרגשתי את הצורך עוד יותר כשסעדתי צהריים עם חבריי החדשים מדי יום וצפיתי במייק ואיב משליכים מבטים זה על זה. לא מבטי אהבה. מבטי בוא-נעשה-סקס-בחדר-
















