גַבְרִיאֵל (המשך...)
למחרת בבוקר:
נדמה היה שנכנסתי לתרדמת. הלילות ללא שינה בעיר הולדתה של סופיה כי היא לא הצליחה לישון, ואז לחזור ולעבוד בלילות סוף סוף השיגו אותי.
אני לא יודע כמה זמן ישנתי, אבל זו בהחלט הייתה השינה העמוקה ביותר שישנתי מזה זמן רב מאוד.
התעוררתי מצלצול הטלפון שלי לידי.
לראשונה, כמה השעה ואיך אני צריך להגיע לעבודה במהירות לא היו הדברים הראשונים שעלו לי בראש.
"הלו?" הצמדתי את הטלפון
















