אוליביה עצמה את עיניה בחוזקה כשסובבה לאט לראות את החיוך השובב על שפתיו.
היא ידעה שהיא אבודה, עיניה החדות נעו במהירות סביב כדי לחפש דרך אפשרית לברוח מאחיזתו.
"חתול תפס לך את הלשון?"
אוליביה הניעה את ראשה. "איך אני יכולה לדבר כשהבוס שלי לא נתן לי רשות לכך?"
חיוכו של דמיאן הפך למבט זועף כשחש בניחוח מרגיע הבוקע ממנה, הוא נשען לאט קדימה לעבר צווארה והרים את ראשו בחזרה אליה בהפתעה.
עיניה של אוליביה התרח
















