קרני השמש הזהובות של הבוקר זלגו לתוך סוויטה שבה שתי דמויות שכבו שזורות על המיטה בנשימה סדירה. הטלפון שליד שידת הלילה צפצף, והעיר את דמיאן מתרדמתו. עיניו נפחו פנימה ויצאו החוצה רק כדי להיסגר שוב ברגע שהקרניים הרכות חדרו לתוך עיניו האפורות החמות. הוא ניסה להרים את ידו מעל פניו כדי לחסום את קרני הבוקר, ואז שם לב לתנוחה המגושמת שבה היה עם האישה שישנה לידו. הוא הטיח את ראשו לעבר אוליביה, שרגלה הייתה על