דמיאן הוריד ממנה את מבטו אל הטלפון שלו שצלצל בדיוק. נראה שאמא שלה מגניבה ונחמדה, אבל כשזה הגיע אליה, היא הייתה ההפך המוחלט. "כן?" אוליביה הבחינה בשינוי בהבעתו כשענה לשיחת הטלפון. "בסדר... אני אחזור אליך" דמיאן הניח את הטלפון שלו בחזרה על השולחן, קם וחזר למקומו המקורי שהיה מולה... "תזמיני, אני חושש שהדיון הזה יידחה ליום אחר, משהו פשוט צץ"... אוליביה גלגלה את עיניה, כאילו רצתה לספר לו משהו מלכתחילה.