מנקודת מבטה של אייברי. "זאנדר...." קראתי ברכות, מנסה לפקוח את עיניי. "אני כאן, מותק, אני כאן בשבילך... פקחי את עינייך, אהובה." שמעתי את קולו, אבל עולמי עדיין היה חשוך. "אייברי.... פקחי את עינייך, בבקשה." קולו התחנן בדחיפות. ניסיתי להקשיב לקולו, להתמקד בקולו ולפקוח את עיניי, אבל היה לי קשה לעשות זאת. "לונה אייברי, את צריכה להפיג את שלושת הספקות בראשך, את צריכה לחזור אלינו." שמעתי את קולה החלש של לי