*** נקודת מבטו של מארק ***
הסתכלתי שוב בשעון שלי. כבר היה שמונה בבוקר שם. שלחתי הודעה לרוסריה בשש ובכל זאת כלום. ידעתי שהיא נשארת ערה עד מאוחר, אבל זה לא אומר שהיא עדיין לא התעוררה. היא הולכת לגרום לי לאבד את הראש.
אלכסיי הסתובב במשרד, ישב על הספה וקרא את העיתון המקומי. הוא טפח על העיתון.
"עמוד חמש. רק עמוד חמש. לאחותך היה צריך לעשות יותר רעש".
צִבַּתִּי את גשר האף שלי. "לא היינו אמורים להגיע לעית
















