לבי קפץ לגרוני. הוא פעם בחוזקה ובלי שליטה. הצלתי את עצמי. דפקתי את אבא שלי ווידאתי שיש לי מקום להניח בו את הראש שלא יענה אותי. לקחתי נשימה עמוקה, הסתובבתי ונעלי הבית הלבנות עם החרוזים שהיו על הרצפה. קמיליה הייתה מודעת לקרסול שלי, וכמעט בכיתי. בנוסף, מעולם לא נעלתי עקבים. ראיתי את אחיותיי הולכות כמו צבאים שזה עתה נולדו שמנסים להתרגל אליהם ולא התחשק לי לעשות את זה עכשיו.
הם ליוו אותי מהחדר ומטה במדר
















