שנינו נשמנו בכבדות וכשריה הרימה אלי מבט, היא התחילה להניע את ראשה לשלילה. עצרתי אותה מלהצליח לזוז. היה בעיניה אותו מבט שראיתי בעבר. הסתירה הפנימית של לרצות לספר לי משהו אבל לדאוג איך אגיב. רציתי שהיא תסמוך עלי; הייתי צריך שהיא תסמוך עלי. "תפסיקי. אני לא הולך לשום מקום. לא משנה מה." ראיתי אותה בולעת רוק ואז מהנהנת לאט. "אני...כשעבדתי עבור אבא שלי...עבדתי תחת שם אחר." גופה היה כל כך נוקשה, שיכולתי ל