ציפיתי שריה תיכנס למיטה אחרי זמן קצר. התהפכתי מצד לצד עד ארבע בבוקר. היא עדיין לא באה לישון. השעון המעורר שלי צלצל בחמש וחצי ואפילו לא ידעתי מתי נרדמתי. נאנקתי, התיישבתי ושפשפתי את עיני. הסתכלתי מאחורי, השמיכות אפילו לא זזו. פתחתי את הדלת וירדתי למטה, היה שקט. חשבתי שאולי היא ישנה בחדר שלה, אבל הדלת הייתה פתוחה לרווחה. הוא היה ריק וצמצמתי את שפתיי. מבט במטבח, נראה שהיא כבר הכינה שייק בוקר לפני שעז