הרמתי את מבטי אליו והוא הנהן לכיוון דלת הכניסה, מרים ומוריד את גבותיו. "אממ... זה היה... איך קראו לה... זה התחיל ב-א', נכון?" "אנסטסיה, כן. היא נכנסה ממש עכשיו. ואנחנו צריכים להשיג את כרטיס המפתח שלך." חיוכו התרחב. "בעניין של קצת דרמה?" גלגלתי את עיני ונענעתי בראשי. "אני לא כאן כדי ליצור דרמה, ולד. אנחנו רק צריכים להשיג את כרטיס המפתח. אז בוא נשיג אותו ונחזור למעלה. אני רוצה לתלות את הציור שסיימתי