השעה הייתה שש בבוקר כשנתקענו בפקקי התנועה של שעת העומס בעיר. הייתי צריכה לנסוע בדרך המטורפת דרך מרכז העיר, כי כפי שחזיתי, הם חיכו לנו בכניסה לעיר. לב נרדם ולא התעורר מאז בערך שתיים לפנות בוקר. הייתי מותשת, אבל המרדף לתוך העיר הזרים לי קצת אדרנלין. אבל עכשיו, כשנסעתי במרחב הריק שבין העיר לטירה, התחלתי להתרסק. החלפתי בחזרה לבגדים הרגילים שלי אחרי התדלוק הראשון, וזה עזר לי להרגיש קצת יותר טוב. עם זאת