מרק היה מתוח בדרך חזרה לפנטהאוז. לא הרגשנו שמישהו עוקב אחרינו, או לפחות אני לא הרגשתי, אבל הוא המשיך להיות במצב עסקים כל הנסיעה חזרה. זה גרם לי לחשוב שמשהו אחר קורה ברקע, אבל מרק היה מספר לי אם זה היה משהו חשוב. לך עצר בחניון התת-קרקעי ועלה למעלית. קינן שחרר את חגורת הבטיחות שלו ויצא, פותח לי את הדלת. הסתכלתי ממנו אל מרק. "אתה... לא עולה?" מרק הניד בראשו. "יש לי כמה עסקים לטפל בהם. אחזור מאוחר יות