המוזיקה התחלפה, ועצמתי את עיניי, מקשיבה לנגינת הפסנתר הרכה. מילאתי את האמבטיה במים בטמפרטורה שרק קצת פחות מרתיחה. זה עזר כשמחשבותיי נדדו למארק, ושטפתי את פניי במים. עכשיו, הייתה זו חמימות נוחה יותר וכבר לא עזרה לי לשכוח. מארק היה עוצמה, אבל לא גולמית. היא הייתה מלוטשת, מוקפדת ונשלטת לחלוטין. כל דבר בו, ובגופו, צעק עוצמה. רק הזיכרון של להיות כלואה תחתיו, להרגיש את עוצמת כעסו, הספיק כדי לגרום ללבי ל