מסתבר שטעיתי. חשבתי שאני אצטרך להתמודד עם מארק. בכל פעם שחשבתי על זה, זה שלח בי גל של חוסר ודאות. אבל הייתי לוקחת נשימה עמוקה, וידעתי שאנחנו צריכים להתמודד עם זה. היינו צריכים לדבר על זה. לא להתעלם אחד מהשני לחלוטין. מארק הגדיל לעשות. לא רק שהתעלם ממני, הוא לא היה בסביבה בכלל. קמתי ביום שלישי לפנטהאוז ריק. זאן ישב מול דלת הכספת עם הטלפון שלו, לפי המצלמה. מארק כבר יצא לעבודה והדרך היחידה שידעתי שהו