התעוררתי בבהלה, התיישבתי במיטה והסתכלתי סביבי. אור רך חדר מבעד לחלון, אבל הגשם עדיין ירד בחוץ. מארק כבר לא היה, והשעון הראה שש בבוקר. עבר זמן רב מאז שישנתי עד שעה כל כך מאוחרת. קמתי, משכתי את השמיכות חזרה עד לראש המיטה. כשיצאתי, הופתעתי לראות את מארק יושב ליד השולחן עם כוס קפה והטאבלט שלו. "בוקר טוב." "אתה עדיין פה?" הפה שלי ברח לי לפני שהבנתי מה אמרתי. גבה אחת שלו התרוממה והוא נראה כאילו הוא מתאפ