מבטי עלה אל רוזריה, אך היא הייתה שקועה בסיפור שלי. היא נשענה קדימה, ידיה קפוצות על השמיכות. השפלתי מבט והמשכתי. "אביה בעצם כלא אותה במעונם עד לחתונה שלנו, שהייתה בעוד שישה חודשים. חודשיים לאחר מכן, היא הופיעה על סף דלת זה ממש, מכוסה חבלות ובוכה. היא התחננה שאתן לה להישאר, שאנשיו של אביה היו אכזריים, והיא לא הרגישה בטוחה." מבטי הצטלב עם מבטה של רוזריה. "בשונה ממך, היא שיקרה. לא הייתי האידיוט שהיא ח