חייגתי שוב למספר של מתיו, אבל קול מכני הודיע לי שהשיחה אינה אפשרית. התכופפתי בתסכול, אבל המחשבה על החום של בתי היכתה בי. ואז חרקתי שיניים, הכרחתי את עצמי לעמוד וחזרתי ללובי. ניסיתי להתקשר לאיוונה כשהגעתי, אבל גם הטלפון שלה היה כבוי. הסתובבתי בפאניקה ותהיתי לאן השתיים האלה יכלו להיעלם. באותו רגע, הרגשתי שהתחינות שלי נופלות על אוזניים ערלות. בסופו של דבר, התקשרתי באי רצון לחמי וחמותי. למרות שהיה אחר