הוא תפס את פרק ידי בדיוק כשפניתי. נמנעתי ממבטו, מרגישה נבוכה וחסרת אונים. עמדנו שם במה שנראה כמו נצח. הוא משך אותי בעדינות חזרה לתוך זרועותיו, והניח את ראשי על חזהו. "את צריכה לעזוב אותו בהקדם האפשרי," אטלס הפציר, וזה ריכך את נחישותי. "אבל אני צריכה לחשוף את פרצופו האמיתי. רק אז אוכל להצדיק את הזמן שבזבזתי עליו. אני לא אתן להם להמשיך להשפיל אותי. אני רוצה שהם ישלמו על מעשיהם ואשיב לעצמי את כל מה ש