האיש שנכנס לחדר היה פרד מאיירס, שניסיתי לפגוש. מלווה אותו היה מר מאיירס, שהסיע אותי. פרד ואני הצטלבו מבטים לרגע. עברו ארבע שנים, והוא נראה מבוגר יותר. השיער השחור כפחם שלו היה עכשיו מלח-פלפל, והוא נראה רזה יותר. הוא בהה בי זמן מה. "זו באמת את, גברת קלואי?" "פרד, זו אני! קלואי הארטס. לא ראינו אחד את השני זמן רב!" הרגשתי קצת נבוכה ממצבי הנוכחי. "את צריכה לשכב! לשכב!" פרד ניגש למיטה, ואטלס קם במהירות