מתיו הכין הכל בבית בקפידה, ממש קן אהבה. אבל הם אף פעם לא ציפו שאני אטען אותו יום אחד.
המקום הזה סימן את תחילת חיי החדשים. חייכתי במרירות וראיתי בו מתנה ממתיו, לא כדי לחגוג את יום השנה שלנו, אלא כעדות לגירושים המתקרבים שלנו.
אווה הייתה נרגשת כשסיפרתי לה שזה הבית החדש שלנו. היא רצה סביב בשמחה, ואני הייתי אסירת תודה שילדים לא מודעים לכאב שלעיתים קרובות מכביד על ליבם של מבוגרים.
כשאווה נרדמה באותו ליל
















